תפריט נגישות

רס"ן אהוד-זלמן אודי וינטר ז"ל

אהוד-זלמן וינטר
בן 26 בנפלו
בן אלה-פרידה ואפרים
נולד בתל אביב
בכ"ט באדר תשט"ז, 12/3/1956
התגורר בתל אביב
התגייס ב-ינואר 1974
שרת בחטיבת גבעתי, חיל השריון
יחידה: סיירת שקד, סיירת שקד
נפל בקרב
בי"ט בסיון תשמ"ב, 10/6/1982
במלחמת לבנון
מקום נפילה: עין אל-חילווה
באזור לבנון
מקום קבורה: תל אביב - קרית שאול
הותיר: הורים ושני אחים

קורות חיים

בן אלה-פרידה ואפרים, נולד ביום כ"ט באדר תשט"ז (12.3.1956) בשכונת קריית שלום בתל אביב. עד כיתה ג' למד אהוד בבית הספר "גבעת השלום" בשכונתו. בהיותו בן 9 שנים עברה המשפחה לגור במרכז תל אביב ואהוד המשיך את לימודיו בבית הספר "תל נורדוי". הוא הצטיין בלימודיו, אבל היה נער סגור, מופנם, ולא יצר בנקל קשר עם חברים. על כן החליטו הוריו לשלוח אותו לפנימייה הצבאית בתל אביב, בתקווה שהפנימייה תשנה אותו לטובה. ואמנם כך היה. בפנימייה נפתח אהוד לקשר עם חברים. הוא התחבר בנקל והשתתף בפעילות החברתית הענפה שהתקיימה בבית הספר. אישיותו התפתחה והתעשרה. הוא היה הרוח החיה בוועדת התרבות של בית הספר ועמד בראשה.

אהוד אהב ספרות והרבה לקרוא, בעיקר ספרים על ידיעת הארץ. הוא השתתף בתחרויות על ידיעת הארץ כנציג בית ספרו, והעלה את הפנימייה אל המקומות הראשונים של הזוכים בתחרויות.

ביום 5.11.1974, אחרי שסיים את לימודיו בפנימייה הצבאית, התגייס אהוד לשרת בחיל הצנחנים. הוא עבר את מסלול הקידום הרגיל. אחרי שהשתלם בכמה קורסים, הוא עלה לדרגת סמל. אהוד נשלח לקורס קצינים, ובדצמבר 1975 סיים את הקורס בדרגת סג"ם. הוא הוצב במחנה "דותן", ואחר כך הועבר לבית הספר לקצינים לשרת כמדריך.

באוגוסט 1976 החל אהוד לשרת בצבא הקבע, עלה לדרגת סגן והוצב בגדוד שחנה בסיני. האימונים בגדוד היו מפרכים ורמת ההישגים בו הייתה גבוהה ביותר, עד שהוחלט להחזיר לגדוד את הכינוי שהיה לו בעבר "גדוד שקד".

מתפקיד מ"פ בגדוד עלה אהוד לתפקיד סמג"ד, ובאוגוסט 1980 קיבל דרגת סרן. גם מפקדיו וגם פקודיו העריצו אותו. יחד עם קשיחותו כמפקד ביחידה קרבית, הייתה בו נפש חמה ורגישה, שהניעה אותו להיות מעורב בחיי החיילים שהיה מופקד עליהם. הוא הצטרף למסעותיהם, עמד בראשם ועודד אותם בדרך. מעולם לא דרש אהוד מחייל מה שלא דרש מעצמו.

אהוד אהב את הצניחה מגבהים, ממצוקים. הוא אהב לטייל, לשוטט עם מצלמה בידיו בדרכים לא דרכים, והרבה לצלם את יפי הטבע, הפריחה והנופים. חוות הדעת של מפקדיו עליו באותה תקופה הייתה: "הוא בעל יכולת גבוהה מאוד, בעל ידע צבאי, בעל כושר ארגון, מוכן לעבודה קשה".

כשפרצה מלחמת שלום הגליל עלה אהוד עם גדודו ללבנון. הוא לחם בגיזרה המרכזית באיזור עין-חילווה. ביום י"ט בסיוון תשמ"ב (10.6.1982) הופצצה יחידתו על ידי מטוסי האויב. אהוד נפצע ומת מפצעיו. בן 26 שנים הוא היה במותו.

שר הביטחון אריאל שרון כתב עליו למשפחתו: "הוא היה קצין מעולה, מקצועי, אחראי ואמיץ, חבר מעולה ולוחם מצוין".

מפקד יחידתו כתב עליו: "אודי, סגן מפקד היחידה במלחמה, היה נוסף לכך כרע ואח יקר. הוא היה לוחם מופלא, אמיץ ועשוי בלא חת ועם זאת קצין עדין ורגיש. היו בו כל התכונות היפות המאפיינות את הנער הישראלי והמפקד בצה"ל. הוא אהב את הארץ, טייל בה לאורכה ולרוחבה, נשם את האווירה ונהנה מכל ציפור ופרח שבהם נתקל. הוא אהב להתמודד עם אתגרים חדשים וקשים - ויכול להם".

אחרי שנפל הועלה אהוד לדרגת רס"ן. הוא הובא למנוחות בבית הקברות הצבאי בקרית שאול בתל אביב. הוא השאיר אחריו הורים ושני אחים.

בניית אתרים: