תפריט נגישות

סגן שלמה ליבוביץ ז"ל

שלמה ליבוביץ
בן 21 בנפלו
בן מרים ואפרים
נולד ברחובות
בי"ד בתמוז תשט"ז, 23/7/1956
התגייס ב-אוקטובר 1974
שרת בחטיבת הצנחנים
יחידה: גד' 890
נפל בעת מילוי תפקידו
בכ"ג באייר תשל"ז, 10/5/1977
מקום נפילה: יריחו
באזור בקעת הירדן
מקום קבורה: רחובות
חלקה: ג, שורה: 12, קבר: 3.
הותיר: הורים ואחות

קורות חיים

בן אפרים ומרים. נולד ביום י"ד בתמוז תשט"ז (23.7.1956) ברחובות. היתה זו שנה של פעולות-תגמול ושל מבצע 'קדש'. האב היה מגויס, והאם נשארה לבדה בבית בודד בין פרדסים, עם תינוקת בת שנה, בלא חשמל ובלא שכנים.

למד בבית-הספר היסודי 'סמילנסקי' שברחובות.

בבית אבא ספג אהבה למולדת ויחס של כבוד למסורת, ולכן הקדיש מזמנו ללימוד תורה ותלמוד. בספרייה בביתו מצא את כתבי אבות הציונות והוא קרא אותם בשקיקה וגיבש לעצמו השקפה לאומית מובהקת. השקפה זו הביאה אותו, כבר בגיל 14, להחלטה לבחור לעצמו כייעודו בחיים את המסלול הצבאי המקצועי. תרמה להחלטה זו מלחמת ששת-הימים, אשר הטביעה את חותמה על הנפש הצעירה והרגישה וממנה למד, כי רק צבא חזק ומגובש יש בכוחו להציל את ישראל מן הסכנות האורבות לה ולשמור על השלום.

כדי להגשים את ייעודו נרשם שלמה לפנימייה הצבאית שליד הגימנסיה 'הרצליה' שבתל-אביב. צעד זה לא הפתיע את חבריו, אשר הכירוהו כספורטאי מצטיין, נהגו לשחק אתו כדורגל, להתחרות במרוצים, לרכוב על אופניים וגם - לשחק שח-מט. הם ידעו, כי שלמה הוא בחור אמיץ-לב, בעל כושר גופני מעולה ויכולת שכלית גבוהה. הם גם העריכו את שאר סגולותיו התרומיות- צניעותו, בגרותו הנפשית, פקחותו והליכות הנימוס והאדיבות שלו.

על הצלחתו הבלתי-רגילה של שלמה בפנימייה הצבאית יעידו, בצד הציונים הגבוהים, דברי-ההערכה שליוו את תעודת-הגמר: "חניך מצטיין, בעל כושר ארגון ויזמה גבוהים במיוחד. דוגמה אישית ומשמעת עצמית טובות מאוד, כאשר מנהיגותו ומעמדו החברתי הם הטובים במחזור. מוכשר ביותר בלימודים. באופיו הוא ביקורתי וחריף".

בסוף אוקטובר 1974 גויס שלמה לשירות הסדיר. הוא עשה חיל בכל שלב ושלב בדרכו הצבאית. הוא התנדב לשרת ביחידת-צנחנים, את קורס הצניחה עשה עוד בעת שהיה בפנימייה הצבאית. כן השתתף בקורסים מקצועיים שונים. בקורס מ"כים, שסיים באפריל 1975, זכה לציון כולל 92, ובקורס לקציני חי"ר התעלה לציון הכולל 95.

כשהוענקה לו דרגת סגן-משנה, עשה שלמה בחי"ר בתפקיד מפקד-מחלקה בתקן של סגן. נתיב ההתקדמות בצה"ל היה סלול לפניו והוא חתם לשירות קבע לזמן ארוך מן המקובל. כל משימה שהוטלה עליו מילא בשלמות. הוא זכה להוקרה ולאמון בלתי-מוגבל מצד מפקדיו, וגם פקודיו אהבוהו, על-אף קשיחותו ודרישותיו המופלגות, וקראו לו, דרך-חיבה, 'אבא'.

דרכו של שלמה נקטעה ביום כ"ג באייר תשל"ז (10.5.1977) כאשר נספה באסון התרסקות המסוק בבקעת הירדן בעת מילוי תפקידו.

הובא למנוחת עולמים בבית-העלמין הצבאי שברחובות.

השאיר אחריו הורים ואחות.

אחרי מותו הועלה לדרגת סגן.

הוריו הוציאו לאור ספר לזכרו.

בניית אתרים: