תפריט נגישות

סרן שרון מנחם אלמקיאס ז"ל

שרון אלמקיאס
בן 23 בנפלו
בן חנה ודוד
נולד בעתלית
בי"א בתשרי תשמ"ב, 9/10/1981
התגורר בעתלית
התגייס ב-5.11.2000
שרת בחטיבת גולני
יחידה: גדוד "ברק" (12)
נפל בפעילות מבצעית
בכ"ח בטבת תשס"ה, 9/1/2005
מקום נפילה: הר דב
באזור לבנון
מקום קבורה: עתלית
הותיר: הורים ושתי אחיות - זיוה ומאיה

קורות חיים

שרון-מנחם, בן הזקונים של חנה ודוד. נולד ביום י"א בתשרי תשמ"ב (9.10.1981) בעתלית. כבן יחיד שהצטרף לשתי אחיותיו, הפך מיד לגאוות המשפחה ולמקור נחת לסובבים אותו וגדל בחממה אוהבת ועוטפת. שרון היה ילד מלא מרץ, רגיש לסביבתו וגומע מן החיים מלוא החופן ובעיקר - חבר נפלא. כאשר בגר, התאפיין בשמחת חיים, בסקרנות בלתי פוסקת לגלות דברים חדשים ובחיוך שובה לבבות שלא מש מפניו.

מאז ילדותו ניכרה משיכתו של שרון לבעלי חיים, אך פינה מיוחדת בלבו הייתה שמורה לסוסים אשר הקרינו, לדבריו, אצילות ועוצמה יותר מכל חיה אחרת. גם בתחום הספורט לא טמן את ידו בצלחת ועסק בכל תחומי הספורט, עם עדיפות ברורה לספורט המים - שחייה, גלישה וצלילה - בהם הגיע להישגים מרשימים.

את מסלול לימודיו החל שרון בבית-הספר הממלכתי-דתי שבעתלית. בהגיעו לכיתה ד' עבר ללמוד בבית-הספר היסודי "הריאלי העברי" בחיפה ובסיום כיתה ח' המשיך לעוד שנה אחת בחטיבה העליונה של בית-הספר, "התיכון הריאלי העברי". בכיתה י' החליט להצטרף ל"פנימייה הצבאית לפיקוד" שליד בית-הספר הריאלי. כחניך בפלוגת "גליל" בלט כאדם רציני המציב רף הישגים גבוה וחיוכו הנצחי מלווה אותו ומשרה אווירה טובה. בתקופה זו הכיר שרון את חברתו ענבל. לבו התמלא באהבה עזה שלא התפוגגה עד יומו האחרון והקשר בין השניים הלך והעמיק. ענבל הייתה תמונת הראי של שרון: צנועה, יפה, מוכשרת, וקצינה מצטיינת.

בשנת 2000 סיים שרון את חוק לימודיו ובראשית חודש נובמבר התגייס לצה"ל. בתחילה פילל להתגייס ליחידת "דובדבן", אך לבסוף הצטרף לחטיבת "גולני". גיא, מפקדו הראשון, מספר על תקופת הטירונות: "כבר בימים הראשונים שרון התבלט ביחס לשאר: הוא תמיד 'הזיז' את החיילים לעמוד בזמן ובמשימות שהטלנו עליהם, כל הזמן שאל והתעניין בכל מה שלימדנו אותם, השקיע בכל משימה שהוא או המחלקה היו צריכים לבצע ובקיצור - חייל למופת שכל מפקד היה רוצה". הטירונות לוותה במסעות רבים ומפרכים, שדרשו מאמץ רב. כושרו הגופני של שרון לא היה מן המעולים, אך הדבר לא עצר בעדו ואת כל כולו השקיע בעזרה לאחרונים ובדחיפתם קדימה. ממשיך גיא ומספר: "למעשה, העזרה שלו לחלשים הייתה לאורך כל הדרך - לא רק באימונים, אלא הוא ידע לשבת אתם בזמן החופשי ולעודד אותם, ולפנות אליי או אל המפקדים בנוגע לחייל מתקשה ולהסב את תשומת לבנו אליו".

לאחר שעבר גיבוש ליחידות חטיבתיות, שובץ שרון לפלחה"ן - פלוגת החבלה וההנדסה של חטיבת "גולני" - ונראה כי לא יכול היה להיות מקום נכון יותר עבורו. אופי המסגרת, אחוות הלוחמים, הפשטות והצניעות אשר שלטו בכול - כל אלה הלמו מאוד את אופיו והוא השתלב בפלוגה במהירות. המסלול המפרך והתובעני רק העצים את רצונותיו להמשיך ולתרום להגנת ביטחון המדינה, והתמזג בשאיפתו לחנך ולהוביל דור לוחמים.

בסיום הכשרתו, יצא שרון לקורס קציני חי"ר ומשסיימו בהצלחה, הצטרף למשפחת לוחמי גדוד "ברק" (גדוד 12). הוא מונה למפקד מחלקת המרגמות של הפלוגה המסייעת, תפקיד מורכב שדרש מצוינות הן מבחינה מקצועית והן מבחינה מנהיגותית. ההתחלה לא הייתה פשוטה; לחיילים לא היה קל לקבל את הדרישות הגבוהות של הקצין הצעיר, אך שרון לא ויתר, ומעת לעת אף הקשה את דרישותיו. אט-אט וכמעשה אמן כבש את לבם של החיילים - במילה טובה אשר הייתה שגורה תמיד בפיו, בחלוקת שתייה חמה בעמדות השמירה בליל חורף קר ואף בהקדשת חלק ממשכורתו הצבאית לחיילים מעוטי יכולת מיחידתו. כעת כולם ידעו: מטרת הדרישות הגבוהות הייתה להפוך את חיילי המחלקה לחיילים טובים יותר, ושרון הפך לדמות נערצת בקרב פקודיו ומפקדיו. אלה מספרים כי שרון לא חשש להביע את התנגדותו לביצוע משימה, אם ההכנות לביצועה לא הושלמו, ובזו הייתה גדולתו - נטילת אחריות ומנהיגות מושלמת. הישגי מחלקת המרגמות נודעו בכול, שיאים חדשים נשברו בתרגולות, נורמות וערכים חדשים נטמעו, ומחלקה 7 הייתה למחלקה מובילה. כעת, כשהייתה כשירה, יצאו חיילי המחלקה לפעילות מבצעית ביהודה, שומרון ועזה.

בנובמבר 2003 החל שרון את שירות הקבע. במאי 2004, בעת תעסוקה מבצעית ברצועת עזה, קודם בתפקידו ומונה לסגן מפקד הפלוגה. מספר תת-אלוף ארז, מפקד חטיבת "גולני" דאז: "... הכרתי את שרון כאשר היה כבר מ"מ בגדוד 12 אשר הוביל את לוחמיו בפעולות מבצעיות רבות תחת אש וסיכונים רבים, תוך שהוא מבצע כל משימה בצורה הטובה ביותר, בין אם בסמטאות ג'נין ובין אם בסמטאות עזה באזור הכפרי ובאזור הבנוי. כתוצאה מיכולותיו המרשימות של שרון אך טבעי היה כי ייבחר ויקודם לתפקיד סמ"פ לקראת תפקיד המ"פ אשר סומן אליו. גם בתפקיד הסגן ידע שרון להוביל ולתרום בדרכו תוך שהוא יודע להתמקם ולהשלים את המפקד, וכל זאת - מבלי לפגוע במיקום המפקד, חברו, סימן טוב. זאת הוא עשה עם הרבה צניעות, דרך ארץ ואומץ לב. אני כמפקד החטיבה סימנתי אותו וראיתי בו מפקד פלוגה, קצין איכותי, בעל שיעור קומה, אשר כל יחידה רוצה מפקד כזה בשדרת הפיקוד שלה".

יחידתו של שרון נמצאה תמיד בקו החזית ובפעילות מתמדת נגד מבוקשים ושרון המעיט לספר להוריו, אם בכלל, על פעילותו, כדי שלא להדאיגם יתר על המידה. וכאשר הודיע כי הוא עולה עם יחידתו צפונה, מעזה לגזרת הר דב, חשו הקלה מסוימת, מתעתעת, כשחשבו כי אזור זה בטוח יותר.

שנות השירות האינטנסיביות והפעילות המורכבת לא שינו את שרון כהוא זה. בנשמתו נותר שרון אותו אדם רגיש ומפנק הדואג למשפחתו, לחבריו, לפקודיו, הקשוב לרחשי לבם והמפיג את חששותיהם, ויותר מכול מייחל לחופשות הקצרות עם אהובת לבו ענבל. כשלושה חודשים נותרו עד שחרורו מצה"ל והוא כבר החל להתלבט באשר לעתידו - האם להמשיך במסגרת הצבאית או לפתוח במסלול חיים חדש באזרחות.

ביום כ"ח בטבת תשס"ה (9.1.2005) נפל שרון בגזרת הר דב מפגיעת מטען צד שהפעילו מחבלי החיזבאללה. זמן קצר קודם לכן סיים לתדרך את צוותו לקראת ביצוע שיירה למוצב "זיוונית". כהרגלו בקודש, נגע בכל הפרטים הקשורים במשימה המורכבת, קטנים כגדולים, וגם כעת שידר רוגע. השיירה, שכללה ארבעה ג'יפים ממוגנים, יצאה לדרכה ונעה לאורך הגדר כששרון מוביל את התנועה ועוד מספיק להביע את התרשמותו מיפי הטבע והנוף הנשקפים לעיניו. סמוך לשעה 12:00, כשהגיעה השיירה לאזור נחל שיאון, התפוצצו מספר מטעני צד שהוטמנו קודם לכן בחסות הערפל. ג'יפ ה"האמר" בו נסע שרון, שהוביל את השיירה, ספג פגיעה קשה ביותר, ושרון נפגע מיד. חיילי הסיור הגיבו במהירות והפינוי היה מהיר, אך פציעתו של שרון הייתה אנושה ולאחר מספר דקות נפטר מפצעיו. בן 24 היה בנופלו.

שרון הובא למנוחת-עולמים בחלקה הצבאית בבית-העלמין בעתלית. הותיר הורים ושתי אחיות - מאיה וזיוה.

מותו של שרון הכה בתדהמה את כל מכריו. לאחר שלחם בכל החזיתות, מצא את מותו דווקא במקום הפסטורלי לכאורה הזה. שרון השאיר אחריו מורשת מפוארת של מבצעים מרשימים, מורשת של דאגה לכל חייל באשר הוא, ומורשת של שמחת חיים, פשטות וציונות.

במסגרת קורס קצינים שהתקיים בבה"ד 1 הופקו שתי חוברות זיכרון שהוגשו כעבודות סיום לקורס. החוברות מתעדות את סיפור חייו של שרון ומתארות - באמצעות תמונות ומכתבי פרידה - את דמותו המיוחדת של קצין ואדם, לוחם ללא חת וחבר נאמן, שהותיר חותמו בלבם של רבים.

העיתונות הכתובה והאלקטרונית סיקרה בהרחבה את נסיבות התקרית שהובילה לנפילתו של שרון וציירה קווים לדמותו. פעולות רבות נעשו להנצחתו: חבריו ליחידה הקימו מצפה בהר דב ובו אנדרטה לזכרו. ערוץ 2 הפיק סרט בו מספרים על שרון בני המשפחה, חברים ומפקדים ובו משולבים תמונות וקטעי וידאו של שרון מילדותו ועד סמוך לנפילתו. סיפור חייו ומותו וכן תמונות ודברים לזכרו מופיעים בפרק "לזכרם" באתר האינטרנט של "הפנימייה הצבאית לפיקוד" שלמד בה. עוד הונצח שרון בבית-כנסת הנושא את שמו - "היכל שרון". משפחתו של שרון ייסדה עמותה להנצחת זכרו, המעניקה מלגות לימודים לחיילים בודדים ונזקקים מחטיבת "גולני" ואשר הקימה, מול בית-הספר היסודי בעתלית, את גן הזיכרון "גן שרון". בגן מוצב פסלו של האמן רפי פלד "הדולמן הקרוע" אשר מורכב משני סלעי בזלת גדולים, "קרועים" במרכזם, המסמלים את התהום והפער הבלתי ניתנים לאיחוי. בטקס חנוכת הגן נשא דברים רס"ן שביון, מפקד וחבר: "הגן הזה שאנו חונכים לזכרך, מקושט ומעוטר כולו באבני בזלת. כשבדקתי מהי בזלת, גיליתי כי המונח מתאר סלע קשה מאוד, בנוי מגרגירים ומשובץ גבישים. אי-אפשר להתעלם מההקבלה המתבקשת אליך: גם אתה היית סלע קשה מאוד, עקשן, שהיה קשה מאוד ועל גבול הבלתי אפשרי לשבור אותו. סלע שכולנו פעורי עיניים לנוכח מראהו המדהים, שכך גם היינו אל מולך. בנוי גרגירים ומשובץ גבישים: בדיוק כמוך, בנוי גרגירים של חינוך טוב מבית, של אהבת הארץ, של אנושיות ואהבת האדם ושל העממיות, הצניעות והפשטות אשר היו טמונים בך. משובץ בגבישים של טוהר, כנות, רצינות ועקשנות, של אמונה בצדקת הדרך ושל נתינה. ... היית אדם, לוחם ומפקד מעולה שבמעולים ובחור כארז".

בניית אתרים: