תפריט נגישות

סרן חנוך סנדרוב ז"ל

חנוך סנדרוב
בן 22 בנפלו
בן טובה ושמעון
נולד בתל אביב
בט"ו באב תשי"א, 19/8/1951
התגייס ב-אוגוסט 1969
שרת בחיל השריון
יחידה: חט' 401, גד' 52
נפל בקרב
בי' בתשרי תשל"ד, 6/10/1973
במלחמת יום הכיפורים
מקום נפילה: חזית הדרום
באזור השפלה הדרומית והנגב
מקום קבורה: תל אביב - קרית שאול
הותיר: הורים, אחות ואח
בעל צל"ש מפקד האוגדה

קורות חיים

חנוך, בן טובה ושמעון, נולד ביום ט"ו באב תשי"א (19.8.1951) בתל-אביב. הוא למד בבית-הספר היסודי "אחד העם", ואחר-כך למד בפנימייה הצבאית שליד גימנסיה "הרצליה" בתל-אביב. חנוך אהב ללמוד ושאף להצטיין בלימודיו. הוא היה טיפוס של "מתמיד" וציון 95 העכיר את רוחו. חייב היה להשיג 100. היה לו חוש הומור חריף, יבש וציני כלשהו, אך גם מלא משובת עלומים. לא הייתה חגיגה או מסיבת כיתה, שחנוך לא "גנב בה את ההצגה". כאשר פורסם ברבים על פתיחת פנימייה צבאית בתל-אביב, נרשם חנוך מיד ללימודים בה. מבין חמש מאות המועמדים היה הוא בין שמונים הנבחרים, ולא היה גבול לשמחתו על כך.

החיים בפנימייה לא היו קלים. כאשר נערים בני גילו נחו והתבדרו מעמל הלימודים, היו תלמידי הפנימייה עסוקים בתחום הצבאי של חינוכם. כאשר נערים אחרים נהנו מחופשות חג, יצאו נערי הפנימייה לשדה, ללמוד להיות חיילים. תהליך הסינון החל לתת את אותותיו. כתום ארבע השנים, נותרו מן המחזור הראשון עשרים ותשעה תלמידים מתוך שמונים. בין בוגרי הפנימייה היה חנוך, שבחר לשרת בחיל השריון, שכן לפי דרכו בחיים בחר תמיד בדרך הקשה. חנוך גויס לצה"ל בראשית אוגוסט 1969 ונשלח לסדרה של אימונים בחיל השריון. לאחר שהשתלם בקורסים מקצועיים שונים, לרבות קורס מט"קים, נשלח לקורס קצינים ואחרי-כן השתלם בקורס קציני שריון. בראשית אוגוסט 1971 סיים חנוך את שירותו הסדיר. בתעודת השחרור שלו נאמר עליו: "קצין טוב, חרוץ, ממלא את המוטל עליו ביעילות ובמסירות". במלחמת יום הכיפורים שירת כמ"פ טנקים בחזית הדרום. כבר ביום הראשון ללחימה נפגע בעינו, ואיבד אותה. לאחר שחבש את העין הפצועה, חזר ונטל את הפיקוד לידיו.

ביום י' בתשרי תשל"ד (6.10.1973) פגע טיל נ"ט בטנק שלו וחנוך נפל. הוא הובא למנוחת-עולמים בחלקה הצבאית של בית-העלמין בקרית-שאול. השאיר אחריו הורים, אחות ואח. לאחר נופלו הועלה לדרגת סרן. על לחימתו האמיצה בקרב הוענק לו ציון לשבח מטעם מפקד האוגדה, תא"ל אברהם רותם. והרי תיאור המעשה: "ביום 6 באוקטובר 1973 שימש סרן חנוך סנדרוב ז"ל כמ"פ טנקים. סרן חנוך ז"ל לחם עם פלוגתו מול כוח מצרי רב המצויד בנשק נ"ט. בתחילת הקרב נפגע קשה בעינו, נחבש, וכעבור כרבע שעה התאושש וחזר לפקד על פלוגתו, כשהוא פצוע. בהמשך הקרב נפגע הטנק שלו שנית והוא נהרג. במעשיו אלה גילה סרן חנוך סנדרוב ז"ל אומץ-לב ודבקות במשימה". במכתב תנחומים למשפחה השכולה כתב מפקדו: "חנוך היה קצין מסור ומעולה, איש צוות טנק מוכשר וחייל הגון וישר. הוא היה איש מקצוע יסודי, שקט ונבון, ומפקד אמיץ"; כתב שר הביטחון דאז, משה דיין: "מפקדיו הגדירו את חנוך כקצין טוב, חרוץ, יעיל, מסור, חברותי ואהוב".

בעיתון שיצא לאחר המלחמה פורסמה כתבה בשם: "שלושה חברים בחייהם ובמותם". בכתבה מסופר על איתן סגל, גבי רפאלי וחנוך סנדרוב שלושה חברים בלב ובנפש. גבי וחנוך למדו יחד מכיתה ג' בבית-הספר היסודי. בפנימייה נקשרה ידידותם עם איתן סגל וכל השלושה התגייסו לחיל השריון. מסופר בכתבה: "הידידות בין השלושה התחילה בסתיו 1957, בו הלכו ללמוד באותו בית-הספר. ידידות ממבט ראשון נוצרה בין חנוך ובין גבי. איתן הצטרף מאוחר יותר. וכך יחד למדו, יחד השתובבו, יחד שירתו בחיל השריון, ויחד השתתפו במלחמת יום הכיפורים. עתה חזרו ונקבצו שלושת הסרנים יחד. שלושה קברים מספר 16, 17, 18 בבית-העלמין שבקרית-שאול".

בניית אתרים: