תפריט נגישות

סרן אפרים אפי שניאור ז"ל

אפרים שניאור
בן 22 בנפלו
בן נעמי ויהושע
נולד במקוה ישראל
בז' בשבט תשי"א, 14/1/1951
התגייס ב-אוגוסט 1969
שרת בחטיבת גולני
יחידה: גדוד "גדעון" (13)
נפל בקרב
בי"ב בתשרי תשל"ד, 8/10/1973
במלחמת יום הכיפורים
מקום נפילה: מוצב החרמון
באזור רמת הגולן
מקום קבורה: באר שבע
חלקה: 3, שורה: 4, קבר: 6.
הותיר: הורים ושני אחים
בעל עיטור העוז

קורות חיים

אפרים (אפי) בן נעמי ויהושע, נולד ביום ז' בשבט תשי"א (14.1.1951) במקוה ישראל. בהיותו בן חצי שנה חזרה המשפחה לקבוצת דברת, שם גדל עד גיל חמש. מגיל שש למד בבית-הספר היסודי "דגניה" בבאר-שבע.

אפי היה חבר בתנועת "הצופים", אהב לצאת למחנות "הצופים", לטייל ולסייר ברחבי הארץ, אף לא במסגרת התנועה. הוא היה חובב ספורט ובעיקר כדורגל וכדורעף.

אפי המשיך בלימודיו בפנימיה הצבאית שליד הגימנסיה העברית "הרצליה" בתל אביב, במגמה ריאלית-אלקטרונית-פיסיקלית. אפי היה תלמיד מצטיין. מורתו סיפרה עליו: "היתה לו קשת רחבה של ידיעות והוא התעניין בתחומים רבים. הייתה לו עין חדה להבדיל בין עיקר לטפל, בין רצוי ומצוי. הוא היה נאה דורש ונאה מקיים, ללא פשרות. ממוריו דרש כנות ויושר ומעצמו - עקביות, התמדה ודבקות במטרה". בבית-הספר התיכון הגיע להישגים טובים, זכה במקום השני בתחרות ידיעת הארץ על עבודה בנושא אספקת המים לירושלים. לאות הערכה על הישגיו בלימודים, באימונים ובהתנהגות, הוענקה לו מלגה לרכישת ספרים. מפקד הפנימייה הצבאית העיד עליו: "הוא היה אדם יסודי מאוד, ששאף תמיד ללמוד ולדעת דברים עד עומקם".

בשנת 1967 פורסמה בעיתון "במחנה-גדנ"ע" רשימה על יומו של אפי בשם "הפנימיה מבפנים". האלקטרוניקה הייתה תחביבו העיקרי, והוא הרבה לעסוק בהרכבת מכשירים אלקטרוניים ובשיכלולם. גם למוסיקה מצא שעת פנאי, צייר במכחול וחרט בעץ. אפי היה חרוץ ופעלתן, שקדן ועושה מלאכתו בקפידה רבה, ללא גאווה וללא התנשאות. הוא היה אופטימי ועליז, בעל חוש הומור מצוין. גלוי לב היה, דובר אמת, ישר מאוד ובעל מצפון. הוא אהב מאוד את בני משפחתו, נועץ בהם בכל עניין ורכש להוריו כבוד והערכה.

אפי גוייס לצה"ל בתחילת אוגוסט 1969 והוצב לחיל האוויר. הוא החל להשתלם בקורס טייס, אך לאחר זמן-מה התנדב לשרת בחטיבת "גולני". הוא השתלם בקורס מ"כים חי"ר ובקורס קציני חי"ר. אחרי-כן נשלח לקורס מ"פים, אך כעבור שבוע נקרא לחזור לגדודו ומונה למפקד פלוגה.

בחוות-דעת עליו רשמו מפקדיו: "הוא עצמאי מאוד, מסור לעבודתו, בעל יזמה, יודע להתארגן ולהכין עצמו לקראת מצבים בלתי צפויים בעתיד. הוא יודע לצפות את ההתפתחויות מראש ויודע להתכונן להן. הוא מסור ליחידתו ומשקיע מרץ רב לשיפור מצבה. הוא נבון ואחראי, מסור ומוכשר, שקול ובעל תפיסה טובה, בעל כוח רצון עז ומעמיק מאוד".

אחד מחבריו הקצינים אמר עליו: "אפי היה מוכן לקבל על עצמו תפקידים קשים ביותר, והיה מבצעם בדבקות. הוא הנהיג ביחידתו משמעת חזקה, תוך דאגה מתמדת לפקודיו. החיילים לא העריכו את דאגתו זו, אולם כשעזב, הרגישו והבחינו בכך, שהוא אשר דאג כל כך לתנאים הטובים ביותר, שהם זכו להם מכל פלוגות החטיבה".

במלחמת יום הכיפורים השתתף אפי בקרבות נגד הסורים בחזית רמת הגולן. הוא נפגע ונפל בקרב, ביום י"ב בתשרי תשל"ד (8.10.1973) על מורדות החרמון, והובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין בבאר-שבע. השאיר אחריו הורים ושני אחים.

לאחר נופלו הועלה לדרגת סרן והוענק לו "עיטור העוז" על גילוי גבורה במילוי תפקיד קרבי תוך חירוף נפש. וזה תיאור המעשה: "ביום 8 באוקטובר 1973 סופח סגן אפי שניאור ז"ל לגדוד שעלה לחרמון. במשך הקרב התברר כי יש לחלץ את כוח החוד של הסיירת, סגן אפי שניאור ז"ל, שלא השתייך ליחידה, התנדב לעמוד בראש כוח החילוץ. הכוח טיפס תחת אש במעלה ההר. בשלב מסוים נהרג מפעיל הררנ"ט. סגן אפי שניאור ז"ל לקח ממנו את הררנ"ט, ירה פצצה והשמיד עמדת אויב. לאחר מכן ארגן התקפה על אותה עמדה וכבש אותה תחת אש עזה. לאחר כיבוש העמדה נהרג. בפעולותיו אלה גילה אומץ-לב, קור-רוח, כושר-מנהיגות ודבקות במשימה למופת".

במכתב תנחומים למשפחה השכולה כתב מפקדו: "אנשי המפקדה לא חיבבו במיוחד את אפי, על היותו לוחם לצדק מוחלט ויושר. אם היה שטח שאפי לא היה מוכן לוויתור כמלוא הנימה - היה זה הדאגה לחייל, לפרט. למרות חילוקי הדעות לא הייתי מחליף אותו בשום מ"פ אחר בגדוד, כי תמיד העדפתי קצינים שצריך לעצור אותם, מאשר כאלה שצריך לדחוף אותם. אפי היה לוחם ממדרגה ראשונה. הצלחתו כקצין באה לו, לא במעט, בזכות היותו חייל טוב".

הוריו הוציאו לאור חוברת לזכרו ובה דברים על דמותו, דברי זכרונות, מכתבים ותצלומים; גדודו הוציא לאור חוברת לזכר חלליו ואפי בתוכם; הוריו תרמו כסף לשלוש מלגות לימודים לשלושה סטודנטים, ביניהם ליוצאי חטיבת "גולני"; קבוצה מחבריו בבאר-שבע הקדישה לזכרו חורשה ביער להב, שם היו נוהגים לצאת עמו לאסוף פטריות.

בניית אתרים: